כשיש ילדים, הבחירה בין גישור לבית משפט היא לא שאלה של "מה טוב יותר באופן כללי".
השאלה היא איזה מסלול מתאים למצב שלכם עכשיו: האם אפשר עדיין לקבל החלטות יחד, האם יש מספיק שקיפות וביטחון, והאם אתם מסוגלים לנהל מחלוקת בלי שהילדים יישאבו לתוכה.
בדרך כלל, כשיש יכולת בסיסית לדבר, לשתף מידע ולקבל החלטות מרצון, גישור שווה בדיקה רצינית. כשיש פחד, כפייה, אלימות, הסתרת מידע או צורך בהכרעה דחופה, צריך לבחון מסגרת אחרת או ליווי משפטי מתאים.
התשובה הקצרה: איך בוחרים?
- שליטה בהחלטות: בגישור אתם מחפשים את ההסכמות בעצמכם. בהליך משפטי, כשאין הסכמה, ההכרעה עוברת לערכאה.
- אופי התהליך: גישור בנוי על שיחה ומשא ומתן. הליך משפטי בנוי על טענות, בקשות והכרעה.
- הורות אחרי הפרידה: כשיש ילדים, חשוב לשאול לא רק איך פותרים את המחלוקת הנוכחית, אלא איך ממשיכים לתאם גם בשנים שאחריה.
- בטיחות וחופש החלטה: גישור דורש יכולת אמיתית לומר "כן" ו"לא". אם אין אותה, צריך לעצור ולבחון מסגרת מתאימה יותר.
למה כשיש ילדים זו קודם כל החלטה הורית
הזוגיות יכולה להסתיים. ההורות לא.
גם אחרי הפרידה תצטרכו לקבל החלטות על חינוך, בריאות, חגים, חופשות, הוצאות, מעברים ושינויים שלא קיימים עדיין ביום שבו אתם חותמים על ההסכם.
לכן המסלול שבו מנהלים את הפרידה משפיע לא רק על ההסכם, אלא גם על האופן שבו תלמדו לנהל מחלוקת כהורים.
מה ההבדל המהותי בין גישור לבית משפט?
מי מחליט
בגישור, ההחלטות נשארות אצלכם. המגשר מנהל את התהליך ועוזר לחדד מחלוקות, אבל אינו מכריע עבורכם.
בהליך משפטי, כאשר לא הושגה הסכמה, בית המשפט או בית הדין עשויים להכריע בסוגיות שהובאו בפניהם.
איך מנהלים את המחלוקת
גישור מבקש לבנות הסכמה שאפשר לחיות איתה. הליך משפטי מיועד גם למצבים שבהם אין דרך להגיע להסכמה וצריך הכרעה או סעד.
אלה לא שתי גרסאות של אותו תהליך. אלה שתי דרכים שונות מאוד לנהל מחלוקת.
מה קורה לקשר ההורי
כשיש ילדים, אתם לא באמת "נפרדים" זה מזה לחלוטין. נשארת ביניכם מערכת של תיאום וקבלת החלטות.
לכן חשוב לשאול איזה מסלול נותן לכם סיכוי טוב יותר לצאת מהמשבר עם יכולת לדבר גם אחרי שהוא נגמר.
מתי גישור עשוי להתאים?
גישור עשוי להתאים כאשר קיימת יכולת בסיסית להשתתף בתהליך מרצון, גם אם היחסים קשים מאוד.
סימנים שראוי לבדוק את האפשרות:
- שני הצדדים מוכנים לשבת בתהליך ולאפשר גם לצד השני לדבר.
- יש נכונות לשתף מידע רלוונטי, במיוחד מידע כלכלי.
- אפשר לנהל מחלוקת בלי פחד ממשי מהצד השני.
- יש רצון להגיע להסדר מעשי, גם אם כרגע קיימים פערים גדולים.
- שני ההורים מבינים שהילדים ימשיכו לחבר ביניהם גם אחרי הפרידה.
גישור לא דורש זוג "שמסתדר". הוא כן דורש מינימום של בחירה חופשית ויכולת להשתתף במשא ומתן.
מתי צריך לעצור ולבחון מסלול אחר?
לא נכון להציג גישור כפתרון שמתאים תמיד.
כאשר יש אלימות, איומים, פחד ממשי, כפייה, שליטה קיצונית, הסתרת מידע משמעותית או מצב שבו אחד הצדדים אינו מסוגל לקבל החלטות באופן חופשי, צריך לבחון בזהירות אם גישור הוא בכלל מסגרת מתאימה.
גם כשנדרש סעד דחוף או הכרעה שאי אפשר לדחות, עשויה להידרש פנייה לערכאה משפטית.
הרשות השופטת מפרטת גם מצבים שבהם ניתן לבקש סעדים דחופים במסגרת סכסוך משפחתי. למידע הרשמי.
דוגמה פשוטה: החלטה על זמני שהות
נניח ששני הורים חלוקים על חלוקת ימי השבוע.
בגישור אפשר לבדוק יחד את שעות העבודה, המרחק ממסגרות החינוך, גיל הילדים, מי מסיע לחוגים ומה יקרה בחגים ובחופשות, ואז לבנות כמה חלופות ולבחור אחת.
אם אין יכולת להגיע להסכמה, הערכאה המשפטית עשויה להידרש להכריע בסוגיה על בסיס הטענות והחומר שיובא בפניה.
זו דוגמה להמחשה בלבד, לא מקרה אמיתי.
ההבדל החשוב הוא לא רק בתוצאה, אלא גם בשאלה מי בנה אותה וכמה גמישות נשארה לכם ליום שבו המציאות תשתנה.
ומה קורה אם אין הסכמה להתחיל בגישור?
בישראל, כאשר מבקשים לפתוח הליך משפטי בסכסוך משפחתי, יישוב סכסוך הוא בדרך כלל שלב מקדים. במסגרת ההליך הצדדים מופנים ליחידת הסיוע ולפגישות מהו"ת כדי לקבל מידע ולבדוק אפשרות ליישב את המחלוקות בהסכמה. למידע הרשמי.
אם לא הושגה הסכמה, ניתן להמשיך בהמשך להליך המשפטי בהתאם לדין ולנסיבות. אם כן הושג הסכם, אפשר לבקש לתת לו תוקף של פסק דין.
אם אחד מכם מתנגד לעצם רעיון הגישור, כדאי לקרוא גם את מה עושים כשבן או בת הזוג מסרבים לגישור?.
4 שאלות שיעזרו לכם לבדוק התאמה
- האם כל אחד מכם יכול לומר "לא" בלי פחד?
- האם יש נכונות לשים את המידע על השולחן?
- האם אתם מסוגלים לשמוע הצעה שלא אוהבים בלי לפרק את התהליך?
- האם יש לכם אינטרס אמיתי לבנות מנגנון הורי שיעבוד גם אחרי החתימה?
אם רוב התשובות חיוביות, גישור הוא אפשרות שכדאי לבדוק. אם לא, זה לא אומר אוטומטית "בית משפט", אבל כן אומר שצריך להבין מה חסר לפני שבוחרים מסלול.
ומה לגבי הסכם?
גם כשבוחרים גישור, ההסכם הוא לא המטרה היחידה.
המטרה היא להגיע להסכמות ברורות על החיים עצמם: ילדים, כסף, רכוש, מגורים, תקשורת ומנגנונים לקבלת החלטות.
אפשר לקרוא בהרחבה מה כולל הסכם גירושין וגם אילו טעויות בהסכם עלולות לייצר חיכוך בהמשך.
כאשר בני זוג מגיעים להסכם, ניתן לבקש מבית המשפט לענייני משפחה לאשר אותו ולתת לו תוקף של פסק דין. למידע הרשמי.
שאלות נפוצות
האם גישור מתאים גם כשיש הרבה כעס?
לפעמים כן. כעס כשלעצמו אינו שולל גישור. השאלה היא האם בתוך הכעס עדיין אפשר להשתתף בתהליך, לשמוע, למסור מידע ולקבל החלטות בלי פחד או כפייה.
האם בית משפט הוא בהכרח "כישלון"?
לא. יש מצבים שבהם נדרשת הכרעה משפטית או הגנה שאין דרך להשיג בהסכמה. המטרה היא לבחור מסלול שמתאים למציאות, לא לעמוד באידיאל.
האם אפשר להתחיל בגישור ולעבור להליך משפטי אם זה לא עובד?
כן. עצם הניסיון לגשר אינו מבטיח שתושג הסכמה. אם התהליך אינו מתקדם, ניתן לבדוק את הצעד הבא בהתאם למצב ולייעוץ המתאים.
האם אפשר להגיע להסכם בלי גישור?
כן. זוגות יכולים להגיע להסכמות גם בעצמם. ככל שהנושאים מורכבים יותר או שהתקשורת פחות יציבה, חשוב במיוחד לוודא שההסכמות ברורות ומעשיות ולא משאירות פערים.
לסיכום
כשיש ילדים, לא הייתי בוחר בין גישור לבית משפט לפי השאלה מי "יותר חזק" או מי "יוותר פחות".
הייתי בודק ארבעה דברים: בטיחות, שקיפות, יכולת לקבל החלטות והיכולת להישאר הורים גם אחרי שהזוגיות מסתיימת.
אם יש בסיס להסכמה, כדאי לבדוק אותו לפני שמוסרים את ההחלטות למישהו אחר. אם אין בסיס כזה, לא נכון להעמיד פנים שיש.
אפשר להתחיל בהיכרות עם תהליך גישור הגירושין או בשיחת התאמה קצרה כדי להבין אם המסלול מתאים למצב שלכם.
